082 נווה שכטר (קפה לורנץ)

אדריכל לא ידוע, 1886; אדריכלי שימור: קימל אשכולות, 2012.

ביקור במבנה שהוקם בסוף המאה ה־19 והורחב בתחילת המאה ה־20 בידי פרנץ לורנץ – חבר בקהילת הטמפלרים שהתיישבה ביפו ב־1870. במשך עשרות שנים – מ־1909 עד מחצית המאה ה־20 – שימש המבנה כמסעדה וכמרכז תרבותי וחברתי שבו היו קפה לורנץ הפופולרי בקומת הקרקע ואולם אירועים (ובהמשך ראינוע קסם) בקומה השנייה. בשנות ה־50 ובשנות ה־60 שימש המבנה כבית החייל הראשון בעיר. הבית – שנבנה מאבני כורכר מקומיות ומרעפי מרסי והיה מהראשונים שהוארו בתאורה חשמלית באמצעות גנרטור – עבר שיפוץ־שימור וכעת פועל בו נווה שכטר — מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית. בימים אלה מוצגת במקום התערוכה "תני לי לראות" של מלי דה־קאלו: הצבת וידיאו וארכיון העוסקים בהיסטוריה התרבותית של מבנה קפה לורנץ, מהקמתו בסוף המאה ה־19 עד היום וכן בקשר ההיסטורי בין משפחתה של האמנית לבין המקום.

שיח גלריה יתקיים בחמישי ב־19:00 בהשתתפות האוצרת שירה פרידמן והאמנית.

הסרט "סינמה נווה צדק" על סיפור הבית והשכונה (12 דקות) יוקרן בכל שעה עגולה. הקרנה אחרונה בחמישי ב־18:00 ובשישי ב־13:00.